תהנו ותמשיכו לחיות, אני מבסוט למעלה ויהנה לראות אותכם שמחים" (מתוך צוואתו) שמעון הי"ד (24) נפל בקרב על תקומת ישראל בחאן יונס בהתקלות עם מחבלים בשבת פר' יתרו כ"ד תשפ"ד 3.2.24 שמעון גדל בעיר בית שמש אליה הגיע עם הוריו במסגרת שליחות חברתית, בישיבה התיכונית למד בדימונה לצד חיי חברה שוקקים והרבה טיולים הצטיין בלימודיו, משם המשיך לישיבת מצפה רמון בה שקד על לימוד התורה ובנין האישיות במשך שנתים. בתום שלב הראשון ללימודיו בישיבה התגייס במסגרת 'הסדר' להנדסה קרבית ובסוף ההכשרה קיבל מקצין הנדסה ראשי תעודת מצטיין פלוגתי. כשמונה חודשים לפני פרוץ המלחמה סיים את שירותו הסדיר. בשמחת תורה נקרא עם חבריו לשירות מילואים ראשון והצטרף עם חבריו ללחימה בעזה, בזכות כישוריו שובץ כ'נגביסט' בחפ״ק מ״פ תפקיד שמילא במסירות ומקצועיות. בסיומם של חודשי לחימה אינטנסיביים בצפון רצועת עזה, שוחררה האוגדה אך לשמעון זה לא הספיק ולא יכל לשבת בבית בזמן שהלחימה בעזה בעיצומה, לאחר מאמצים רבים איתר גדוד בחטיבת צנחנים במילואים (646) שאפשר לו להסתפח ולהצטרף אליהם להמשך הלחימה, לאחר ארבעה ימים במהלך סריקת חמ"ל מבצעי של חמאס בשכונת בני סוהילה נפגע מאש מחבלים, בצורה אופינית לו- בהתנדבות ובראש הכח בעודו חותר למגע וסופג את האש ובכך ניצלו חיי חבריו. שמעון באישיתו תמיד ראשון לכל משימה והכל בחיוך מלא אור ואהבה, לוחם מיומן, עז נפש, מקצועי, נחוש, חדור מטרה. לצד- אדם חם, צנוע, שכל דבר עושה עם הרבה חן ונועם ושתמיד יש לו חיוך מדבק על הפנים. מוקף בחברים, חבר אמת, איש משפחה, לוחם צדק, ישר דרך, מלא שמחת חיים, מלא בתודעה היסטורית לאומית ואהבת הארץ. נפל והתעלה בעודו מלא תקוות וחלומות.