ראובן יחיא אברהם שישפורטיש הי״דֿ
(כ״ג כסלו תשמ״ז 25.12.1986- כ״ב תשרי תשפ״ד 7.10.2023)
בנם של אריק ובריג׳יט
אח בכור לשרה, אלישבע, הילל, בצלאל ומרים.
נולד בצרפת ועלה לארץ בשנת 1992.
חי וגדל בירושלים בשכונת קרית משה.
בשנת 2008 נישא לצופיה (מייטליס) ולהם נולדו ארבעה ילדים: באר, שקד, איתן חיים וסיני.

כבר בתור נער צעיר התגלו בראובן כוחות ויכולת נשיאת הפכים של חסד, טוב לב ומסירות לצד מקצועיות חדות ותקיפות.
איש של אמת ושלום.
אוהב עם ישראל וארץ ישראל בכל נפשו ובכל מאודו.

כנער הקדיש את מיטב זמנו וכוחו להתנדבות במד״א באחת התקופות הקשות שידעה מדינת ישראל בה בוצעו פיגועים רבים בלב ירושלים. לאחר מכן למד במכינה הקדם צבאית ״עוצם״ בשנה האחרונה שעוד הייתה קיימת בישוב עצמונה בגוש קטיף. ראובן כאב את עקירתו של עם ישראל מחבל ארץ קסום זה וייחל והתפלל לשוב לשם וגם בחייו הבוגרים ענד צמיד כתום כדי לזכור ולא לשכוח.
לאחר שנתיים בהן למד במכינה התגייס לצבא לשייטת ולאחר מכן עבר לשרת בסיירת גולני שאל ערכיה ורוחה היה מחובר בכל ליבו. סיסמת הסיירת ״לכל מקום שנרצה ובכל דרך שנבחר״ אפיינה אותו גם בחייו האזרחיים. מעולם לא היה מקובע לתחום מסויים, לכללים או למוסכמות. הדבר התבטא בין השאר בעבודתו כעצמאי בתחום הבניה בה בכל עת למד, התפתח והתקדם בכוחות עצמו. ראובן היה בעל ידי זהב, איש עמל ועבודת כפיים, אדם חולם שכבש יעדים הן בעבודתו והן בתחביביו הרבים שפיתח.
לצד כישרונותיו הרבים אפיינו אותו בעיקר מאור הפנים החסד והעזרה לזולת. תשומת הלב שלו לכל אדם שהיה זקוק לעזרה טכנית או למילה טובה.

בשנת 2011 הצטרפו ראובן וצופיה יחד עם בתם באר לקבוצת חלוצים שהקימה את הישוב שלומית שבעוטף עזה. ראובן ראה זכות גדולה להיות חלק ממקימי הישוב ופעל רבות כדי לקדמו במישורים שונים. במשך שלוש שנות חייו האחרונות זכה ראובן לבנות במו ידיו את ביתו בשלומית וזכה להתגורר בו כארבעה חודשים בלבד.

בבוקר שמחת תורה התשפ״ד 7.10.2023 בשעה 6:30 קמו ראובן ומשפחתו יחד עם כל תושבי עוטף עזה לקול פיצוצים רועמים ואזעקות.
לאחר זמן קצר נשמעה בקשר קריאה מהמושב השכן פרי גן כי מחבלים חדרו למושב דרך השער האחורי כשלהם אין כיתת כוננות פעילה.
ללא היסוס יצאו ראובן, מפקד כיתת הכוננות של שלומית, יחד עם שאר חברי כיתת הכוננות של שלומית להושיט עזרה למושב פרי גן אליו חדרו כ10 מחבלים שהתבצרו בחצרות בתי משפחות עם ילדים. בקרב גבורה תוך חתירה למגע נפל ראובן יחד עם חברו האהוב אביעד כהן הי״ד.

בזכות ההתנגדות ולחימתם של אנשי כיתת הכוננות של שלומית נסוגו המחבלים מהמושב ואף אחד מתושבי פרי גן לא נפגע. בלחימתם הצילו לא רק את מושב פרי גן אלא את שאר ישובי חבל שלום אליהם המחבלים היו עלולים להגיע, לטבוח ולחטוף כפי שקרה לצערנו בישובים אחרים שבעוטף עזה. שנזכה ללמוד וללכת בדרכו ולאורו