צור אברהם הי"ד בנם של שמר ויפעת, הילד השלישי אחרי עדי ודן ואח גדול לרוני, גילי ויהודה.
נולד ב יח' אייר, יום ל"ג בעומר ה'תשס"ב (30/04/2002 למניינם) גדל והתחנך בעיר מודיעין מהגן ועד סיום התיכון בישיבת לפיד במודיעין.
לאחר התיכון למד בישיבת ההסדר במעלות, התגייס ושירת בסיירת נח"ל בצוות החוד בפלגה א' של היחידה, שם מילא שורה של תפקידים: קשר, מטוליסט, מפעיל שו"ב ומפעיל רחפן.
בבוקר שמחת תורה ה'תשפ"ד פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", צור הוקפץ מבית הכנסת ויצא ללחימה ללא נשק (כיוון שהפקיד את הנשק במוצב לפני שיצא הביתה) צור הגיע לתחנת בית קמה ע"מ לצאת בשיירה לכיוון מנחת המסוקים, לפני עליית הלוחמים לשיירה יצאה פקודה לא לעלות לשיירה ללא נשק, צור שמע ובכל זאת החליט 'להתגנב' לשיירה מבלי ששמו לב. עם הגעת השיירה למנחת המסוקים שוב יצאה הפקודה לא לעלות למסוק ללא נשק, צור שמע ובכל זאת...עלה למסוק
כשהגיע לשדה הקרב בכרם שלום לקח נשק של חייל פצוע וקסדה מחייל הרוג והמשיך להילחם.
מכאן ואילך צור המשיך להילחם ולהוביל בחוד יחד עם הצוות כחלק מהיחידה והחטיבה לאורך כל הרצועה מהצפון ועד הדרום עד שביום י' בסיוון, במהלך הלחימה ברפיח נכנס הצוות לטהר בית, צור סרק מתחת לגרם מדרגות ובעת פיצוץ המטען מסר נפשו לבוראו בגבורה והציל בכך חיי חבריו.
צור היה מיוחד בשמחה שלו, הצחוק והחיוך קרנו מפניו באופן תמידי וכך היה מאיר כל חלל אליו נכנס, האושר הבלתי מוסבר, החיבור לכל אדם באשר הוא, והחיוך המלכד שלו גם ברגעי קושי ומתח.
יהי רצון שנזכה כולנו להמשיך בדרכו מתוך אחדות ואהבה לזולת
ת.נ.צ.ב.ה