מגבעתיים, נולד בטבריה, בן למיכל ועופר ואח גדול לאביה. בגיל 13 עבר עם משפחתו להדסה נעורים. קצין לוחם בגדוד 8208, חטיבה 261, נפל בדרום רצועת עזה, בן 29 בנופלו.
ניר היה ילד סקרן, חברותי, שטותינק, צנוע ואהוב. לאחר התיכון, יצא לשנת קד"צ במכינת עמיחי- מכינה למעורבות חברתית ציונית בישראל. המכינה הייתה שנה משמעותית עבורו, בה העמיק את אהבתו לארצנו ופיתח סל ערכים שהוביל אותו לאחדות, מצוינות וציונות בכל דבר בחייו.

את שירותו הצבאי סיים כסמ״פ בגדוד 932 בנח״ל. את השיעורים שהעביר לפקודיו תמיד סיים באמירה ״תיהיו חברים!״, ניר תמיד חינך והוביל לאחדות, אנושיות ואהבת הארץ.
תמיד דאג לכלל חייליו בצורה הטובה ביותר, ולא הסכים לעולם להשאיר אף אחד מאחור.
בפעם האחרונה שיצא מהמילואים אמר לנעמי בת זוגו ״המלחמה הזו היא השיא של החיים שלי״, הגנה ושמירה על המולדת הייתה משימת חייו, תחושת השליחות והגאווה להגן על המדינה שכה אהב חיזקה אותו.
ניר נפל בקרב גיבורים ב22.01.24 באסון קריסת המבנים באל מועזי, יחד עם 20 לוחמים. מבחינתו, השירות, המילואים הכל היה ברור מאליו, אינו עשה שום דבר מיוחד אלא מה שהיה לו מובן מאליו שיעשה ומה שצריך!
תיהיו חברים, ישראלים מאוחדים! עם ישראל חי!