סרן לירון שניר היה מפקד צוות בסיירת גולני , בן 25 מעפרה.
לירון היה עניו , צנוע , אדם של חסד , תמיד דאג לראות את החלש ולעזור לו ,והכל תמיד בשקט. תמיד ברח מהכבוד , תמיד ראה את טובת האחר לפניו, בין אם זה מול החיילים שלו ובין אם זה מול החברים או המשפחה. לירון לא היה הולך לישון עד שלא עבר אצל כל החיילים ובדק שכולם בטוב ויש להם כל מה שהם צריכים. עוד לפני שירותו הצבאי וכמובן גם במהלך שירותו כמפקד, ללירון תמיד היה חשוב ללמד על מורשת קרב, סיפורי הנופלים תמיד היו נר לרגליו ולמד ולימד מהם המון.
תמיד יצר הרמוניה מיוחדת של כל הדברים שחשובים לו בחיים משפחה, חברים, צבא, אהבת ארץ ישראל וכמובן -התורה. לירון מאז שהיה ילד דאג תמיד לשאוף להכי טוב והציב לעצמו מטרות ויעדים שאת כולם הצליח להגשים. ילד שכולו אור שרק הוסיף מסביבו טוב בעולם.

בט' בכסלו תשפ"ד ה -21.11.23 נפל לירון בקרבות בצפון הרצועה. עשרה ימים לפני יום הולדתו ה-26.