ידידיה אשר לב הי"ד, בן הישוב טל מנשה נפל בר"ח כסלו התשפ"ד בקרב בצפון רצועת עזה בגיל 26. לפני השירות הצבאי ידידיה פסע לאורך 'שביל ישראל' ואהבה לטייל ברגל ובג'יפ שלו, במסלולים ובמעיינות. שירת בגדוד שקד חטיבת גבעתי והיה חלק מצוות הקרב הפחת"ק של גדוד 52 חטיבה 401. במלחמת "חרבות ברזל" נלחם על קיומה של מדינת ישראל, לחם בגבורה, מתוך אחריות ואומץ לב, הציל חברים וחיפה על חייליו. פעל מתוך שליחות, במקצועיות רבה, למד ושכלל את יכולותיו של הנמ"ר לשעת קרב, והיה שותף להרחבת שיתופי פעולה. ידידיה תמיד מתייחס באופן אישי לחייליו, התעניין בשלומם, דאג להם. היה מפקד כמו אבא שדואג לחיילים לסדר, למקצועיות ומשמעת אבל תמיד תמיד היה רגיש לצורך של החייל הפרטי ודאג לכל. האמין בכל חייל והוביל אותו בשקט ובדוגמא אישית. פינה מזמנו לשיחה, עזרה ומילה טובה. דרך פיקודו היתה ייחודית. "כל דבר קטן שתגידו לחיילים שלכם, שתראו בו דוגמא אישית, הוא בעל משמעות שאין לנו מושג מה ההשלכות שלו. פה הפלוגה מתרכזים ברגעים הקטנים, אלה שבוחרים לנו בדרך כלל, בחמש שניות שהייתי יכול לטפוח לחייל על השכם, או לזרוק לו הערה שתרים אותו."