בן הישוב פסגות. לוחם בחפ"ק סמח"ט, עוצבת חצי האש (551). בן 26 בנופלו- לאחר שנפגע מטיל נ"ט בצפון רצועת עזה. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים, ואת רבקה ארוסתו.
חנן התנדב לשירות מילואים למרות שהיה עם פרופיל נמוך. למד בישיבת עתניאל ושירת בחפ"ק אגם בחטיבת בנימין. למד ביוטכנולוגיה במכללת הדסה. חנן שילב שובבות עם רצינות, דאגה לזולת וחברות. היה מחובר מאוד לתפילה אישית בטבע. אהב את הניגון "אודה לאל".
אני וחנן הלכנו להופעה של מארק אליהו ואלדד ציטרין. ההופעה הייתה בנחלאות בחודש אלול. ישבנו ברחבה של המרכז הקהילתי והייתה הופעה מאוד יפה ועדינה. בסוף ההופעה שאלתי את חנן איך היה, והוא אמר לי שהיה נחמד אבל לא היה נראה שהוא התרשם באותה המידה כמוני. כשיצאנו מההופעה, שמענו מרחוק נגינה של אורגן חשמלי. הנגינה אם נגיד בלשון המעטה, לא הייתה משובחת במיוחד. היה ניתן לשמוע עם הנגינה קולות של ניגונים חסידיים. העיניים של חנן נדלקו. הוא אמר לי "בוא בוא" והתחלנו לחפש את מקור הצלילים. בין הסמטאות חיפשנו, עד שנגלה לפנינו חסיד גדול גוף שיושב ומנגן באורגן זול ולפניו ילדים חרדים. ליד האורגן עמד בחור נוסף וחילק צ'ולנט חם ושמנוני. הניגונים היו בסיסים לדעתי, אבל חנן כל כך התלהב. הוא אחז בכתפיים שלי וקרא "זאת מוזיקה אמיתית!" התיישבנו ביחד עם הילדים קיבלנו את הצ'ולנט ובמשך שעה ישבנו שם והפנים של חנן אורו מהתרגשות וסיפוק. ישבנו ושרנו את הניגונים בהגייה חסידית עד שנגמר הקומזיץ (למדנו מהילדים שקוראים לזה כך).
לאחר שהסתיים האירוע חנן תפס אותי ואמר לי, "לא כמו מה שלקחת אותי, בשביל אירוע כזה צריך נפש!"