אריאל גדל בקיבוץ רבדים מגיל שנה. בן לליאת ויניב ואח ליואב גילי ושקד.
אריאל היה ילד מלא קסם. כתינוק היה חייכן ונוח, וגדל להיות ילד ונער חד וחריף, שובה לב וסוחף. צנוע עם חיוך שובבי, צחוק מתגלגל ופני מלאך. תמיד היה מוקף באוהבים ובחברים, שצוחקים מההברקות שלו.
בילדותו התחנך בגנים הקיבוציים ברבדים עם בני שכבת הגיל שלו שמכונים: ״הפיתמים״. הוא למד בבית ספר האלה ובתיכון צפית במגמת מדעי הסביבה ותאטרון. הוא היה חניך בפנימיית צפית. אריאל היה פעיל בחינוך החברתי בקיבוץ רבדים כחניך ובהמשך כמדריך.
בהמשך גדל להיות נער עצמאי מאוד, וחבר אמת לחבריו.
אריאל התגייס באוגוסט 2022 לצנחנים. הוא היה לוחם ונגביסט חוד בגדוד 890. חבריו מהיחידה מספרים שהיה דואג ועוזר להם ברגעים הקשים של הטירונות והמסלול.
ביום שבת- 7.10.23 בבוקר הוקפץ עם חבריו במסוקים מנבי מוסא שבבקעה. הם היו בתקופת אימון ונשארו שבת גדודית בבסיס. המסוקים שאספו אותם נחתו בסביבות השעה 11 באזור עלומים ומשם הפלוגה שלהם הונחתה לצעוד לבארי. ההרס בבארי היה רב, חברי קיבוץ רבים נרצחו ונחטפו, וחברים רבים היו לכודים בממדים. למעלה מ 100 מחבלים היו מבוצרים היטב בבתים ובחצרות, חמושים בתחמושת רבה. אריאל וחבריו לחמו יחד: עברו מבית לבית, חיסלו מחבלים ושיחררו אזרחים. אריאל לחם בגבורה כ- 30 שעות. מפקדיו סיפרו שחיסל 8 מחבלים. ב- 8.10.23 בשעות הצהריים, נכנס מפקד המחלקה לבית של יובל ומעין בר ז״ל . הקצין נפצע מצרור שירה מחבל שהיה מבוצר בבית. אריאל נכנס לבית על מנת לחסל את המחבל ולהציל את מפקדו שנפצע. אריאל נפגע מצרור כדורים שאחד מהם חדר למותנו. הוא נהרג במקום בשלווה ועם חיוך על שפתיו.

חבריו מהקיבוץ, מצפית ומהצבא מבקרים אותנו, מחזקים אותנו, ומספרים עליו המון סיפורים מצחיקים ומעניינים. המועצה, חברי הקהילה והנוער בקיבוץ עטפו ועדיין עוטפים את משפחתנו בשעתנו הקשה.
אריאל היה בן, אח, נכד, נין, אחיין, דוד וחבר אהוב.
יהי זכרו ברוך.